"בואי להיות מנהיגה!"…יצא קול קורא ממשרדי הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה וביקש מאלפי נשים לבוא ולהתפקד לתכנית מנהיגות ארצית, שתהפוך אותן למנהיגות.
השנה 2003-
מסתבר, שנשים צמאות להתקדם,
מסתבר, שרבות חולמות להיות מנהיגות,
מסתבר, שהביקוש גדול על ההיצע.
למעלה מ- 3,500 נשים השתתפו
בתכניות המנהיגות שקיימתי ברחבי ישראל
במיזם של הרשות.
את יריית הפתיחה ירתה כהרגלה אתי אטיאס,
היועצת המחדשת ללא הפסקה מהעיר אשדוד,
אחריה הניפה את הדגל עדנה סבאג קריבוי מבאר שבע,
שהפכה בהמשך למובילת בשורת מעמד האישה בדרום.
הצטרפו אליהן עליזה קמיניסקי היועצת מחולון, עו"ד אילנה גורן
היועצת הנמרצת מנתניה יחד עם שרה קאופמן מהקתדרה העממית בעיר,
שולה קרקוב היועצת משוהם קראה לדגל לנשים ביישובה, יועצות השרון
התאגדו לפרויקטים מרהיבים ואפילו למרחב אשכול, נסעתי שבוע אחר שבוע
כמעט עד מחסום ארז, רק בזכות האישיות המרהיבה של דליה היועצת,
עד אז, בכלל לא היה לו סימון על המפה שלי.
הדרך אז הייתה עמוסה בטנקים ומעט נהגי מוניות מבאר- שבע
היו מוכנים לקחת אותי משם חזרה לבאר שבע בעשר בלילה.
בעקבות 'פרויקט ה- 100' (השם שהענקתי לתכנית הארצית
שכן מינימום משתפות בפרויקט עירוני היה 100 נשים)
התחלנו את שלב ב' שכלל עשרות תכניות לניהול פרויקטים
חברתיים של נשים למען הקהילה.
ושם נפל לי אסימון.
אני באה מהתחום העסקי.
נכון שאני אמנית בחפירות פסיכולוגיות
אבל תמיד יש לחפירות שלי מטרות עסקיות.
מעולם לא הייתי מנחת מעגלי נשים (למרות שזה מרגש)
ולכל חוויה אצלי מוצמדת מטרה.
גיליתי, שמה שמובן לי הוא עקב אכילס
של 99% מהנשים שהדרכתי בפרויקט:
אני ממוקדת בתוצאה, הן ממוקדות בתהליך.
אצלי, מצוקה מולידה תשוקה.
המצוקה שלהן הולידה אצלי תשוקה לפתרון,
והפתרון היה קורסים של "נשים בעסקים".
"תני לי רק להיות בבית, לטפל בילדים מתי שבא לי
ולהרוויח כיף 5,000 ₪" אומרת לי עירית, אחת מתוך 130 נשים
שמשתתפות בפרויקט מנהיגות עסקית בשרון.
"5,000 ₪?" אני מזדעזעת…. "האם את יודעת שעצמאי צריך
להרוויח לפחות 1.5 פעמים יותר ממה שהיה מקבל כשכיר?" אני ממשיכה.
בשישי שבת האחרונים שוטטתי להנאתי ברחבי קבוצות בפייסבוק.
באחת הקבוצות ראיתי דיון שהחזיר אותי לשנת 2005,
לפרויקט מנהיגות עסקית בשרון ולעשרות פרויקטים עסקיים לנשים
שקיימתי אז. כאילו דבר לא השתנה…
נשים בעלות עסקים קטנים וקטנטנים כתבו סטטוסים מרגשים ביותר,
על מעבר מעוסק פטור לעוסק מורשה,
על 5,000 ₪ לחודש ועל הרבה שקט נפשי…
"אי אפשר להקים עסק ולרצות להסתפק ב- 5,000 ₪!"
רציתי לומר לבנות בפייסבוק. אבל שתקתי.
במציאות, ציפיות רוב הנשים מעצמן לא השתנו,
נשים עדיין מצפות להרבה פחות ממה שמגיע להן!
ובטוח שהן מצפות להרבה פחות ממה שהן מסוגלות להשיג!
אבל,
גם החברה לא השתנתה.
רוב משימות הבית, התא המשפחתי, הטיפול בהורים שלה וגם בהורים שלו,
נשארו באחריות נשים. אז מה הפלא שרובן מנמיכות ציפיות,
כדי לא להיות מתוסכלות, ומקבלות בהכנעה את דין וציפיות החברה מהן.
זה לא משנה אם יש לך בן זוג שמרוויח מספיק,
וזה לא נכון שהעיקר המשמעות.
משמעות היא נגזרת של תועלת שאת מייצרת לאחר,
וכסף הוא האמצעי לתגמל אותך על התועלת שיצרת.
ו- 5,000 ₪ לחודש אינן תגמול הולם לשום אשת קריירה
עבור כישרונותיה, עשייתה ותועלותיה.
בעשור האחרון ליוויתי כ- 10% מהנשים שהשתתפו
בפרויקט המקורי בשנת 2003.
כמו בכל תחום, מי שמתמיד עולה כיתה, ומי שמתמקד- מתקדם.
300 הנשים שהתמידו בתהליך הלמידה נמצאות היום בצמרות:
הן בעלות תארים מרובים,
הן בעלות עסקים משגשגים,
הן בעמדות מפתח בחברות חשובות במשק,
הן חברות ופעילות במועצות נשים עירוניות
הן חברות מועצות בעיריות ואף יותר מכך.
הן מייצרות משמעות בכל יום,
הן מרגישות משמעותיות בכל רגע,
הן נשים נהדרות, אימהות נהדרות,
הן מעמידות מודלים מופלאים לחיקוי לנשים רבות
והן לא מסתפקות ב- 5,000 ₪ לחודש…
אז מה אני מציעה לך לעשות?
- אם את עדיין מצהירה שאת מוכנה להסתפק ב- 5,000 ש"ח, תתחילי לשאול את עצמך 'למה'?. לא מצאת תשובה, תרחיבי את מילות החיפוש…
- אל תצפי שהסביבה תשתנה, כי הסביבה משפיעה ומשנה אבל לא משתנה. שני את הגישה שלך, שני את זווית הראייה ואת הפרשנות, תדרשי יותר- תקבלי יותר.
- תחשבי- מה הדבר שתמיד רצית לעשות ועד היום לא העזת?
- עכשיו, תבררי למה זה לא קרה עד היום.
- תמצאי "קוסם" שיראה לך את הדרך, ועד אז, תזכרי ש- 10 גרם של אומץ שתגייסי מביסים בקלות טונה של פחד.
ובפעם הבאה, שאת מתחילה לומר –
"אני מוכנה להסתפק ב- 5,000 ₪ לחודש, העיקר ש…"
תיזכרי בנשים מ 'פרויקט ה- 100' ותשני את המספר.
25,000 נשמע יותר טוב לשם התחלה…
