שירית בן ישראל

35 שנים הם עבדו באותו מקום ולרוב גם באותו תפקיד.

אני מדברת על ההורים שלנו, שלך ושלי.

בשבילם זה היה מספיק.

נכון שהיו להם חלומות,

ונכון שבסתר ליבם השתוקקו למשהו אחר,

אבל כל בוקר, כשקמו, היה ברור להם דבר אחד:

יש משפחה, יש ילדים, יש אחריות,

חייבים לדאוג קודם כול לפרנסה, לבריאות ולחינוך.

ממש בסדר הזה.

 

'פעם היה יותר קל' אומרים לי,

אז זהו שזה לא בדיוק כך.

פעם, היו ערכים שונים: קודם אחריות ופרנסה,

ושפע ומימוש בכלל לא היו מילים בלכסיקון.

לא הייתה בכלל התלבטות,

לא היה מקום להחלטה אחרת מאשר זו של האחריות.

 

היום, אנחנו אומרים-

"אני רוצה עבודה שתיתן לי שפע פרנסה וגם תחושת משמעות"

"אני רוצה להקים עסק משלי כדי לממש את עצמי"

"אני חייב למצוא משהו שיגרום לי להרגיש שווה".

 

רבים מבלים חודשים ארוכים באבטלה, כי לא מצאו

את העבודה שתיתן להם גם משמעות וגם פרנסה.

רבים מבלים שנים של דשדוש בעסק קטן

שמבוסס על ידע והשכלה שרכשו

אבל לא פורצים דרך ליצירת שפע כלכלי משמעותי.

אלו ואלו מסתובבים בעולם עם כיס מצומק, אנרגיה בקרשים

ותחושת אכזבה מעצמם ומאי- ההצלחה בחיים.

זה לא צריך להיות המצב, ואפשר בקלות לעשות את ה- shift

 

 

משהו התבלבל לנו ביוצרות.

איכשהו, המימוש וההגשמה נהיו חשובים יותר מהאחריות והפרנסה.

דור שלם גדל כאן עם אמונה בסיסית

שכולם יכולים להיות עשירים בקליק על המקלדת,

שכל אחד יכול "לרכוש" השכלה גבוהה בלי מאמץ,

או שאפשר לפתח קריירות ועסקים בלי ידע, ניסיון וכישורים.

דור שלם מאמין שהמימוש העצמי חשוב יותר מהאחריות לפרנסה.

 

אני נזכרת באבא שלי, שעבד בשנות החמישים

במפעל 'צינורות' ברמלה (שעדיין עומד על תילו)

כדי לפרנס אותנו, וכדי לממן (כן, לא להאמין… )

את תחנת הדלק שהייתה בבעלותו בכניסה לחולון.

"יכולת לשכב יום שלם על הכביש הראשי בכניסה לעיר

ואף אוטו לא היה דורס אותך" היה אומר לנו פעם אחר פעם,

כשרצה להדגים את המציאות שהייתה אז.

המשכורת שקיבל במפעל 'צינורות'  אפשרה לו לפרנס את משפחתו

וגם לתחזק את החלום העסקי שלו, שלימים הפך למכרה זהב.

 

אז זהו שהיום זה לא ממש קורה.

רבבות מתעקשים להחזיק רק בעסק מדשדש,

ומסתובבים מקורס לקורס, בעיקר בוובינארים וסמינרים ברשת

ובתכל'ס, לא מגרדים את המשכורת שהיו מרוויחים

אילו עבדו כשכירים במשרה טובה אצל בוס שהוא לא הם.

 

אז מה? שכולנו נחזור להיות שכירים?

לא, ממש לא!

מה כן?

חייבים לנחות על האדמה ולהבין,

שקידום בקריירה או פיתוח עסק מצליח הם לא סטוצ' אלא רומן מתמשך שלך עם עצמך.

ושאנשים לא נולדים בעלי עסקים, אלא לומדים להיות כאלה, ובשביל להיות בעל עסק אתה

חייב להיות מוכן להיפתח ללמוד, לשנות ולחבק דברים נפלאים שיקרו לך בדרך,

כמו למשל זה ש-  

אתה משתחרר מהחשיבה השלילית (מה יגידו) ומאמץ חשיבה חיובית (אני רוצה ויכול)

אתה מתחיל לדבר כמו רובין שארמה (מעורר השראה באמצעות התובנות שלך)

אתה מגלה את העוצמות המופלאות שלך (בחיים לא חשבתי שאני כזה …)

אתה לומד איך להפוך את העוצמות לכלי הנעה ומחולל אנרגיה…

אתה מתחבר חיבור עמוק לתשוקה ולייעוד האישי שבשבילם יצאת לדרך…

אתה לומד לתכנן אסטרטגית את העתיד שלך וזוכה ביתרון על המתחרים…

אתה בונה תכנית פעולה ייחודית לעסק או לקריירה שלך…

אתה מלא נחישות ומתמיד בעבודה ללא הפסקה על בסיס תכנית הפעולה…

בסוף אחרי התהליך והשינויים שתעבור, תרוויח חיים של שפע ומשמעות.

 

אילו אבא שלי היה חי היום, הוא היה הולך ליועצים הכי טובים

(כי זה מה שעשה כשהייתי ילדה) הוא היה ממשיך לעבוד במפעל 'צינורות',

כדי לפרנס את המשפחה וכדי לממן את הפיכת החלום למציאות.

הוא היה בורר טוב- טוב למי הוא הולך ומה הוא מקבל,

כי הוא ידע שאין הצלחה בין רגע וחלום לא מגשימים ביום

ועסק שמגרד את ה- 4,000 ₪ לא מרוויח 50,000 תוך חודש

ולא 100,000 תוך חודשיים או שלושה. זה תהליך, זו עבודה.

וזה קורה לאט ובהתמדה.

 

ומה קורה בינתיים לאנשים המוכשרים?

אלו שהתחברו למשמעות אבל אינם מיודדים עם הכסף ממשיכים

להסתובב במעגלים, כשהם וחשבון הבנק שלהם מתוסכלים.

אלו שהתחברו לכסף אבל לא מצאו את המשמעות הגבוהה של חייהם

נהנים מחשבון בנק שמנמן ותפוח ומוראל ירוד וחסר חיים.

ואלו שהצליחו לחבר בין רוח לרווח, בין משמעת ולמשמעות, הם- מצליחים.

 

המסר שלי פשוט:

בפעם הבאה שאתה אומר לעצמך "אני רוצה להרגיש משמעותי"

תבין שכעת, יש לך משימה ברורה לחיים:

להפסיק לדבר על המשמעות ולהתחיל לעשות תהליך אמיתי

שיחבר אותה אליך ואותך אליה ואת שניכם לכסף.

וכשתסיים את התהליך תוכל להעביר את המסר שלך הלאה

לכל האנשים הבאים שתפגוש בדרך שלך ויאמרו לך "אני רוצה להרגיש משמעותי וגם להרוויח טוב"

ממש כמו שאמרת לי לפני רגע.


business consultant

צור קשר

תגיות: , , , | שייך ל- הצלחה עסקית, התפתחות אישית

יצירת קשר:

0522-435-259

לדף הפייסבוק של שירית בן- ישראל

נגישות