שירית בן ישראל

כשטום פיטרס, גורו ניהול בין לאומי, מצטט את דייב ווילר ואומר ש "אנשים עוזבים מנהלים ולא ארגונים" כדאי להקשיב לשניהם. וויילר ופיטרס אומרים בקול את מה שרבים וטובים חושבים בשקט. תשאלו כל יועץ ארגוני שמבצע תהליכים ארוכי טווח בארגונים ותשמעו את אותה מנטרה: כשעובדים עוזבים הם עוזבים (בגלל) מנהלים ולא (בגלל) ארגונים".

כדי להבין מה מסתתר מאחרי אמירה גרנדיוזית וכללית מעין זו, חייבים לפרק אותה לצעדים פשוטים ומובנים, שימחישו את משמעויותיה לעובדים ולמנהלים.

לעובדים יש ציפיות וצרכים, והם זקוקים למנהלים שידעו לספק להם מענים מדויקים. כשציפיות ובעיקר צרכים של העובד (פיזיים ורגשיים, מנטאליים ורוחניים, גלויים וסמויים)  לא מקבלים מענים  מתחיל כרסום איטי ועיקש בתחושת שביעות הרצון שלו, ברמת המוטיבציה ובתפוקות.

מנהלים טובים במובן הניהולי, יודעים לנהל באופן מקצועי ומבינים, שניהול אינו אפיזודה שולית לצד משימות מקצועיות, אלא issue מרכזי בהוויה הארגונית, שקול בהקצאת הזמן, ההמקצעות והחשיבות להישגי מכירות.

מנהלים כאלה מעודדים וממנפים אנשים וארגונים ומצעידים את הארגון ואנשיו למצוינות אישית, מקצועית, ניהולית וארגונית, הלכה למעשה.

המנהלים מהסוג האחר, אלה שחושבים שניהול הוא מותרות, או סוגיה שולית בצד השגת יעדים ומטרות כמותיות, מייצרים ארגונים בהם מסתובבים אנשים שפופי ראשים, צייתנים אך לא יזמים,  'עוני אמן' אך לא בהכרח מיישמים ומטמיעים, עם מוטיבציה נמוכה, מוראל ירוד ותשוקה אפסית.

 

העצמה, אימון ופיתוח מנהלים- שירית בן ישראל, צילום: יהונתן כסיף

העצמה, אימון ופיתוח מנהלים- שירית בן ישראל, צילום: יהונתן כסיף

אז מה רוצים עובדים ממנהלים בארגונים ומה נדרש מכל מנהל לעשות מול ועם עובדיו כדי להשאירם בארגון, כשהם פועלים במלוא התשוקה, עם מוראל ומוטיבציה גבוהים?.

 

כל עובד רוצה להרגיש 8 דברים מרכזיים בשגרת היומיום שלו בארגון:

אז, הינה מכתב של עובד למנהל שלו, אם אתה מנהל בארגון, קרא כל מילה ותגלה, מה אתה יכול לעשות כדי שעובדים חשובים יישארו בארגון ויפעלו במלוא התשוקה והמוטיבציה, כי הכל תלוי בך:

 

העצמה, אימון ופיתוח מנהלים- שירית בן ישראל, צילום: יהונתן כסיף

העצמה, אימון ופיתוח מנהלים- שירית בן ישראל, צילום: יהונתן כסיף

מנהל יקר שלי,

 

אני חושב שאכפת לך ממני, לפחות כך אתה אומר, לכן, כדי לעזור לך לשמור עלי, אני כותב לך שורות אלו. חשוב לי לדעת ש-

יש מי שרואה אותי- אני רוצה וזקוק שתראה אותי…החל מברכת שלום, דרך זיהוי הקשיים שלי, מצבי רוח, תקיעויות, התנגדויות וצרכים שאינם קשורים ישירות לעבודה שלי.

יש מי שמקשיב לי- כשאני אומר לך שקשה לי, או שניסיתי הכל ולא הצלחתי, או שבלי משאבים לנוספים לא נצליח לבצע שינוי, או שהמנהל שלי לא מנהל אותי…אני רוצה לדעת שאתה מקשיב לי. לפעמים, אני מודה, אני רוצה שתראה שקשה לי, בלי שאצטרך לומר לך שקשה לי באופן מפורש, כי עצם האמירה קשה לי…

יש מי שמתייחס אלי- אני רוצה שכמנהל שלי תראה את האדם שבי, רגע לפני שאתה רואה את העובד שלך בי, כי מהאדם הפרטי הזה הכול מתחיל.

יש מי שמבין אותי- גם כשההבנה מתנגשת עם מטרותיך כמנהל, כי אם ארגיש שאתה, כמנהל שלי מבין אותי במיוחד ברגעי הקושי, אוכל לגייס תעצומות נפש מתוכי כדי לבצע את המשימות שתטיל עלי.

יש מי שמאתגר אותי- חשבת פעם איך אני מרגיש, שנה אחר שנה, באותו תפקיד?, לפעמים משעמם לי, לפעמים נדמה לי שמיציתי, ואני זקוק לך כמנהל שתאתגר אותי, כל פעם מחדש, ולא רק תצפה שאני אציג לך רעיונות חדשניים משלי. אני מצפה ממך כמנהל שתרגש אותי (כן, לא טעיתי במילה!!!) ותעלה את רף הציפיות שלך בצד שדרוג רף המשאבים, כל פעם מחדש.

יש מי שמעריך אותי- ולא, אני לא מדבר על שיחת משוב בסוף שנה, שלרב הופכת לשיחת מצוקה לשנינו, כי אתה מצליף בי ואני מתכנס בתוך עצמי עד השיחה הבאה. אני רוצה להרגיש, לשמוע ולקבל ממך מחמאות, פרגון, בונוסים, תעודות, טפיחה על השכם, בשקט, בארבע עיניים וגם בראש חוצות בארגון.  אני רוצה שיחד נגבש את האסטרטגיה והכלים להצלחה שלי בשבילי ובשבילך לשנה הבאה.

יש מי שמצייר לי אופק- אולי אני לא אהיה מנכ"ל או סמנכ"ל, אבל בכל מקרה אני רוצה להתקדם ניהולית או מקצועית. כן, אני שאפתן לא קטן, למרות שאולי אתה כמנהל שלי לא רואה את זה, אולי אני לא מומחה לשיווק עצמי  ולכן לא משווק את עצמי ואת המחלקה כמו הקולגות, אבל, מנהל יקר שלי, אם תציץ דרך משקפי האמת, תגלה שאני והמחלקה שלי עושים הרבה יותר מאחרים, רק שאנחנו לא מעסיקים משרד יחסי ציבור כמו חבריי.

ויש מי שמאפשר לי להרגיש משמעותי- שאלת את עצמך מנהל יקר שלי, למה אני בא לעבודה?, חשבת פעם, שבשבילי העבודה היא הרבה מעבר למשכורת ומקום לשהות בו 8 או 10 שעות ביום?. יש בי תכונות מאד מיוחדות, האם אתה מכיר אותן?, למשל, את היכולת לשתף אני רוצה לתרום לארגון בכך שאייצר פורומים וקבוצות עבודה ולימוד, אבל זה לא קורה. עבורי, פעילות כזו תייצר משמעות, עבורך היא תייצר בסוף כסף. רק אתה יכול להבין מה חשוב לי ולכל העובדים, ורק אתה יכול לאפשר לנו ליצור משמעות ולהרגיש משמעותיים. כי בלי זה, אני מסתובב, יום אחר יום, שנה אחר שנה, עם עיניים כבויות, מוטיבציה ירודה ומצב רוח בגובה ים המלח. עכשיו אתה יודע למה.

תודה שהקשבת לי,

        העובד הנאמן שלך בשלב זה.

 

תגיות: , , | שייך ל- בלוג קיצורי דרך להצלחה

לדף הפייסבוק של קיצורי דרך

נגישות